• Idit Tamir

רעד ראשוני

עודכן: 23 ביוני

רעד ראשוני, או באנגלית Benign Essential Tremor, הינו מצב המאובחן בכ-5% מכלל האוכלוסיה, בצעירים ובמבוגרים כאחד. הוא נחשב לסוג של "הפרעת תנועה" אשר כוללת בעיקר רעד של הידייים, לרוב סימטרי (זהה בשתי הידיים). לעיתים יש גם רעד של הקול, של הראש או של הלסת. בשכיחות נמוכה יותר יכול להיות גם רעד ברגליים, הפרעות שיווי משקל, ושינויי מצב רוח (דכאון, חרדה, מחלה ביפולארית). בעוד שחלק מהמטופלים יסבלו מרעד קל בלבד אשר לא יפריע להם בתפקוד היומיומי, ויופיע בעיקר במצבים של לחץ והתרגשות ובנסיון לבצע פעולות עדינות, אחרים יסבלו מרעד חמור יותר, אשר יגרום למגבלה קשה בתפקוד – קושי להחזיק כוס קפה, כף מרק או מזלג בלי לשפוך את האוכל או השתיה, קושי להתגלח, לכתוב, להקליד, ועוד פעולות יומיומיות אשר לרטב מתבצעות כמעט בלי לחשוב וללא מאמץ. הרעד לרוב מחמיר באיטיות על פני השנים.

בניגוד למחלת הפרקינסון, הרעד הראשוני מתגבר בפעולה ולרוב לא קיים במנוחה, הוא לרוב סימטרי, ואינו מלווה בתסמינים נוספים כמו בפרקינסון – כדוגמת נוקשות, איטיות, קשיי הליכה, עצירות, ירידה בחוש הריח, הפרעות שינה, ועוד. בקרב מטופלים עם רעד ראשוני, קיים סיכון מעט מוגבר להתפתחות של מחלת פרקינסון ביחס לאוכלוסיה הכללית.

הרבה מהמטופלים עם רעד ראשוני מתביישים ונבוכים מהרעד, גם בשל הערות רבות המתקבלות מהסביבה והצורך להסביר ואף להתנצל על מצבם בעבודה ובמסגרות חברתיות. אלו גורמים לעיתים להימנעות ולבידוד חברתי מהסביבה. הטיפול ברעד ראשוני הוא לרוב תרופתי – תרופות ממשפחת חוסמי בטא (דרלין, פרולול) וכן תרופה בשם פרזולין יעילות לעיתים להפחתת הרעד.

טיפול ב- DBS לרעד ראשוני

במקרים בהם תרופות אלו לא עזרו באופן מספק לשליטה ברעד, ניתן לשקול טיפול מתקדם בהשתלת קוצב מוחי (גירוי מוחי עמוק, DBS – Deep Brain Stimulation). מערכת הקוצב מושתלת באופן זעיר פולשני באזור ספציפי במוח אשר מעורב ביצירה ובשליטה ברעד. המערכת מעבירה זרם חשמלי ממוקד לאזור ייעודי במוח באופן רציף. הגירוי החשמלי מביא באופן מיידי להטבה גדולה ברעד עד לעיתים הפסקה מלאה של הרעד בידיים ובראש. השליטה המשוגת ברעד נמשכת לאורך שנים (כיום יש מעקב אחר חולים של מעל 15 שנה), והטיפול ניתן לביצוע באופן דו צדדי (לשני חצאי המוח והגוף, בהתאמה) – על מנת לטפל ברעד לשני חצאי הגוף ולראש.

המערכות המושתלות כיום הינן מתקדמות מאוד ובעלות יכולות שונות – אפשרות להטענת הקוצב מבחוץ באופן אלחוטי, שליטה בכיווניות הזרם והפחתה בתופעות לוואי, ורישום חשמלי ממושך מעומק המוח באופן אלחוטי.

האשפוז לצורך השתלת הקוצב הינו לרוב קצר (יומיים-שלושה) וההתאוששות ממנו מהירה. הסיכוי לסיבוכים כגון זיהום ודימום מוערך בכ 1-2%. תופעות לוואי מהגירוי החמשלי הינן הפיכות (באופן מיידי, עם הורדת עוצמת הגירוי), ויכולות לכלול נימול (הפרעת תחושה), הפרעה בדיבור והפרעה בשיווי משקל. במרבית המטופלים, הפעלת המערכת גורמת לשיפור של כ-90% בחומרת הרעד, לאורך זמן.

הטיפול בקוצב המוחי (DBS) מאפשר שליטה כמעט מלאה ברעד וחזרה לתפקוד מלא בתוך זמן קצר.


מידע נוסף