על המחלה
פרקינסון היא מחלה ניוונית (נוירודגנרטיבית) המופיעה בגילאי הביניים, ומתקדמת עם הזמן. הגורם למחלה אינו ידוע עד היום, אם כי ישנן תאוריות שונות, ואף נמצאו מספר פגמים (מוטציות) גנטיים שנקשרו להופעת המחלה. שכיחות המחלה באוכלוסיה הינה כ 1%.
שנים טרם הופעת המחלה מופיעים (בחלק מהמטופלים) הפרעות מצב רוח כגון דכאון וחרדה, הפרעות שינה (בעיקר בשנת החלימה, REM SLEEP BEHAVIOURAL DISORDER), הפרעות 'אוטונומיות' כגון עצירות, ועוד.
המחלה לרוב מתחילה באיטיות, רעד ו/או נוקשות אשר לרוב מופיעים בצד אחד של הגוף בתחילה (התייצגות אסימטרית) ועם הזמן מחמירים ומערבים גם את הצד השני. היעדר טלטול של היד בעת הליכה, קושי בקימה מכסא ומהמיטה, הפחתה בהבעות הפנים, והליכה איטית הם מהסימנים הראשונים של המחלה.
בשלב זה האבחנה נעשית באופן קליני – בבדיקה של הנוירולוג בקופת החולים, וניתן להתחיל טיפול תרופתי להקלה על התסמינים. במהלך השנים, כאמור, המחלה מתקדמת ויש צורך להעלות את מינון התרופות הניתנות, ולעיתים גם לשנות את סוג הטיפול התרופתי.
אצל מרבית המטופלים, לאחר מספר שנים של טיפול, היעילות של הטיפול התרופתי יורדת, וכל כדור עוזר לזמן קצר יותר. קיצור משך זמן ההשפעה של התרופות גורם לשעות רבות במהלך היום בהם יש קושי ניכר בתפקוד. בנוסף, יכולות להופיע תופעות לוואי של הטיפול התרופתי אשר לא מאפשרות העלאת מינון נוספת כגון תנועתיות יתר (דיסקינזיות), הזיות, הקאות, ישנוניות ועוד. ישנם מטופלים אצלם הרעד אינו מגיב כלל או באופן מספק לטיפול התרופתי כבר בתחילת המחלה. בכל המקרים הללו לרוב יש צורך לשקול טיפולים מתקדמים, מעבר לטיפול התרופתי הניתן.
אחד הטיפולים היעילים למחלת פרקינסון מתקדמת הינו ניתוח לגירוי מוחי עמוק (DBS; Deep Brain Stimulation). טיפול זה החל בסוף המאה ה 20, ומאז חלה התקדמות מתמדת בתחום. הטיפול הניתוחי ב DBS הוכח כיעיל משמעותית יותר מהמשך טיפול תרופתי בלבד למטופלים עם 4 שנים של מחלת פרקינסון ויותר, וכיום קיימת המלצה של הארגונים הבינ"ל להפרעות תנועה ושל ארגון ה FDA האמריקאי להפנות כל מטופל אשר עונה לקריטריונים לניתוח 4 שנים מזמן האבחנה.
הטיפול ב DBS לפרקינסון
טיפול זה כולל ניתוח בו מושתל קוצב מוחי, אשר בדומה לקוצב לב מושתל כולו בתוך הגוף, ומאפשר מתן טיפול הפיך ובשליטה חיצונית אלחוטית בתסמינים התנועתיים של המחלה. הניתוח עוזר במיוחד לטיפול ברעד, נוקשות, איטיות, קושי בהליכה ודיסקינזיות. בנוסף, הוא עוזר לשיפור באיכות החיים ואף נמצא לאחרונה משפר מצב רוח ושרידות במטופלים עם פרקינסון. לאחר הניתוח ניתן לרוב להפחית משמעותית את הטיפול התרופתי.
יעילות וסיכונים: למרות הסטיגמות הרבות על 'ניתוח מוח', מדובר בניתוח בטוח, עם אחוזי הצלחה גבוהים (50-90% שיפור בתסמיני המחלה התנועתיים בכלל המנותחים), וסיכון נמוך לסיבוכים, כגון זיהום באזור הניתוח (1-4%) ודימום מוחי אשר עלול לגרום לנזק נוירולוגי בלתי הפיך (0.5%). תופעות לוואי הנובעות מהפעלת הקוצב הינן הפיכות – ונעלמות מיידית עם הורדת עוצמת הגירוי, כיבוי הקוצב, או תכנותו מחדש. לכן, שינויי התנהגות, הפרעות דיבור, החמרה בהליכה, וכו' – אינן תופעות לוואי שכיחות בעקבות הניתוח, ובמידה ומתרחשות – הן לרוב הפיכות, בלחיצת כפתור.
הטיפול ב- DBS לפרקינסון מפחית משמעותית גם תופעות לוואי של הטיפול התרופתי (דיסקינזיות, תנועות לא רצוניות דמויות ריקוד) ומאפשר ירידה במינון הטיפול התרופתי בכ 50%. הטיפול ב- DBS יעיל לאורך זמן (כיום קיים מעקב של 20 שנה אחרי מטופלים בארץ ובעולם, וישנן עבודות שמוכיחות המשך יעילות גם אחרי 15 שנה מהניתוח), אם כי אינו עוצר את התקדמות המחלה, ועל כן תסמינים לא-תנועתיים של המחלה שהקוצב אינו מטפל בהם עדיין יכולים להופיע גם לאחר הניתוח (אך לא בעקבותיו, אלא בשל ההתקדמות הטבעית של המחלה עם הזמן). אלו עלולים לכלול הפרעות דיבור ובליעה, ירידה בזכרון, הפרעת שיווי משקל, קפאון בזמן הליכה, בריחת שתן, וכו'.
ניתוח DBS למחלות אחרות
ניתוח DBS נעשה כיום גם לטיפול בהפרעות תנועה נוספות כגון רעד ראשוני (ET; Essential Tremor) ודיסטוניה (Dystonia), וכן לטיפול במחלת האפילפסיה. במקרים אלו ישנו שיפור משמעותי בתסמיני המחלה המטופלת. ברעד ראשוני, ניכרת ירידה של מעל 50% ברעד, בדיסטוניה (במקרים כלליים-גנטיים) תהיה ירידה של מעל 50% בחומרת הדיסטוניה, ובאפילפסיה צפויה ירידה של כ 75% בממוצע בתדירות ההתקפים האפילפטיים, ולרוב יחול גם שיפור משמעותי בתפקודים הקוגניטיביים (זכרון, קשב, חשיבה) ובאיכות החיים.
מידע נוסף
רעד ראשוני, אפילפסיה ופרקינסון - ראיון של ד״ר תמיר בחיים בריא עם רפי קרסו
הרצאה בנושא פרקינסון במסגרת עמותת הפרקינסון הישראלית. לצפייה נא ללחוץ כאן
התקווה החדשה של חולי הפרקינסון והאפליפסיה - כתבה
ניתוח חדשני נותן תקווה לחולי פרקינסון ואפילפסיה - כתבה